Printmaking Techniques
טכניקות ההדפס
מרכז מידע ייחודי בתחום ההדפס והתאוריה של ההדפס
מרכז מידע בתחום ההדפס
במהלך שנות פעילותה הפכה הסדנה למרכז מידע בלעדי וייחודי בתחום ההדפס והתיאוריה של ההדפס, שימור טכניקות הדפס עתיקות ופיתוח טכנולוגיות הדפס חדישות. במסגרת זו מעניק צוות הסדנה ייעוץ וידע לאמנים, אוצרים, חוקרים, סטודנטים והקהל הרחב. בספריית הסדנה אוסף ספרים עשיר הכולל ספרי אמנות רבים וספרים ייחודים ונדירים המוקדשים לטכניקות ההדפס. הספרייה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום.



ההדפס
מדיום לציור ולרישום המאפשר יצירת סדרה - מספר עותקים הזהים לדימוי חזותי מסוים. תהליך העבודה מורכב משלושה שלבים בסיסיים: יצירת הדימוי על לוח מצע כלשהו, מריחת צבע על הלוח והנחת גיליון נייר תוך כדי לחץ על הלוח להעברת הדימוי ממנו לנייר. ההדפס המקורי נעשה בידי האמן. כל הדפס הנו הדפס מקורי המקבל את אישור האמן ואת חתימתו, לצד מספר ההדפס בתוך הסדרה. 
 
טכניקות ההדפס העיקריות בסדנה

הדפס-שקע (Intaglio)
היפוכו של הדפס- הבלט, הוא הדפס הנוצר מחלקים שקועים, שנחרטו או נצרבו, בלוח מצע, שהוא על-פי רוב לוח מתכת. בטכניקה זו הצבע מוחדר לחלקים השקועים, ופני הלוח נשארים נקיים. משתמשים בהדפסה בנייר לח, עבה וגמיש המוחדר בלחץ רב באמצעות מכבש לחריצים מלאי הצבע שבלוח. הלוחות על-פי-רוב הם נחושת, ברזל או אבץ. הרישום מתבצע על לוחות מתכת באמצעות צריבה בחומצה או חריטה ישירה.

תהליך ההדפסה
מורחים צבע דפוס מיוחד לתחריט על לוח המתכת ומנקים את פני הלוח. מניחים את הלוח על מכבש גלילי ועליו מניחים נייר לח. באמצעות הלחץ הגבוה של המכבש עובר הצבע מלוח המתכת לנייר.
איכות הצריבה של לוח המתכת תלויה באופן הכנתו לצריבה. בדרך כלל, בגלל מצב הלוח (שריטות וכו'), נוהגים לשפשפו בנייר לטש עדין (נייר מים) בעזרת מים - שתי וערב - בצורה אחידה. לאחר ליטוש הלוח מנקים אותו משרידי שומנים בעזרת אבקת גיר ומים (השעוות השונות נתפסות היטב על לוח נקי משומנים).

חומרים בסיסיים 
פלטות מתכת - נחושת, אבץ, פליז, ברזל.
שעווה קשה, שעווה רכה, אבקת שרף (קליפורניום), לכת אספלט, טינר, טרפנטין, חומצות.
חומרים לניקוי הפלטה: טינר וגיר.
חומצות - בדרך כלל משתמשים בשני סוגי חומצה: 1. חנקתית; 2. כלוריד הברזל. החומצה החנקתית מעורבבת במים ביחסים שונים, בהתאם לסוג המתכת אותה רוצים לצרוב: נחושת - יחס של 1/5 (חלק 1 חומצה על 5 חלקים מים); פליז - 1/5; אבץ - 1/8; ברזל - 1/10.  כלוריד הברזל: 1/3. לחומצת הברזל מוסיפים כמות קטנה של מלח לימון, כדי למנוע הצטברות של משקע בוצי במשך תהליך הצריבה.
תהליך הצריבה בחומצה חנקתית כרוך בפליטת גז והשימוש בה מחייב על כן מנדף ואיוורור טוב
נייר - נייר ההדפסה הוא נייר מיוחד, עשוי, בדרך כלל, מכותנה מעולה ומעובד בעיבוד חצי-ידני. לפני ההדפסה משרים את הנייר במים במשך רבע שעה לפחות. מייבשים את הנייר בעזרת נייר סופג ומדפיסים עליו כשהוא לח.
צבע ההדפסה צבע מיוחד להדפסת תחריט.

טכניקות הדפס-שקע ראשיות

תצריב (etching, eau-fort)
מכסים את לוח המתכת בשכבה שאינה חדירה לחומצה (ground). על שכבה זו רושמים בעזרת חרטים, החודרים דרך השכבה וחושפים את המתכת. בגמר הרישום צורבים את הלוח בחומצה. צריבה במשכי זמן שונים מאפשרת גיוון באופיו וצבעו של הקו. מכסים את לוח המתכת בלכות מריחה מיוחדות. בדרך כלל משתמשים בשעווה קשה, הנמסה בחום. שעווה זו מורכבת משעוות דבורים טבעית, אספלט ואבקת שרף עצים (קליפורניום). מורחים את השעווה (ground) על-ידי חימום הלוח ומפזרים אותה בצורה אחידה באמצעות גליל. אחר כך הופכים את הלוח, כשהשעווה כלפי מטה, ומשחירים אותו על-ידי העברת נר בוער מתחתיו. חום הנר ממיס את השעווה והפיח, המתאחד עם השעווה ומשחיר אותה. ההשחרה מאפשרת לראות את החריטה על הלוח. שיטה זו היא השיטה המסורתית. כיום משתמשים בטכניקה אחרת: מורחים את הלוח בלכת אספלט מדוללת בבנזין, הנותנת ציפוי טוב ואחיד ללוח.

אקווטינטה (aquatint)
אקווטינטה הנה טכניקה ליצירת שטחים בכהויות שונות על הלוח.
בעזרת קופסה מיוחדת, או שקית בד, מפזרים אבקת שרף עצים (powdered resin) על לוח המתכת. מחממים את הלוח ואבקת השרף נמסה ונדבקת ללוח. צריבת הלוח נעשת דרך גרגירי האבקה. הצריבה מתבצעת בדרך כלל בשלבים. הגוונים השונים נוצרים על-ידי עומקי הצריבה השונים, כשהבהירים הם תוצאה של צריבה שטוחה והכהים - עמוקה. במשך הצריבה מכסים באספלט את השטחים שרוצים להשאיר בהירים ומתקדמים בצריבה מהבהיר לכהה.
אפשרויות כיסוי נוספות - גירים על בסיס שמן (פנדה, עיפרון ליטוגרפי וכו'). הכיסוי בגירים נותן מעברים רכים בין אזורים בעלי כהות שונה.

אקווטינטת-סוכר (sugar-lift, ground process)
טכניקה המאפשרת קבלת קווי מכחול.
מציירים על לוח חשוף בעזרת מכחול טבול בתמיסה. התמיסה מורכבת מחומרים שונים - בדרך כלל, סוכר מומס במים, 10% גומי ערביקום (דבק על בסיס מים) וטוש שחור. מייבשים את הציור ומכסים את כל הלוח בתמיסה אספלט מדולל. אחרי יבוש האספלט מכניסים את הלוח לאמבטיית מים חמים. המים ממיסים את הסוכר והלוח נחשף במקומות המצויירים. אחר כך מפזרים אבקת שרף של אקווטינטה על הלוח וצורבים כמו באקווטינטה רגילה.

שעווה רכה (soft-ground, vernis mou)
מכסים את הלוח בשעווה שאינה מתקשה (שעווה קשה בתוספת וזלין או גריז). הרישום בשעווה רכה אינו מתבצע באופן ישיר על הלוח, אלא על גבי נייר (נייר שרטוט דק, או נייר משי, או נייר בעל טקסטורה עדינה). מניחים את דף הנייר על גבי הלוח ורושמים עליו בעיפרון או בגיר. כתוצאה מהלחץ של העיפרון או הגיר נדבקת השעווה לנייר במקומות בהם נרשם הקו. כשמסירים את הנייר מהלוח, נחשף הלוח באותם המקומות. לחיצה חזקה או חלשה יוצרת קווים כהים או בהירים לאחר הצריבה. הקווים המתקבלים בטכניקה זו הם בעלי אופי רך, דומה לקו של עיפרון.
שימוש נוסף בשעווה רכה: לחיצת חומרים שונים על השעווה יוצרת טקסטורות שונות ומגוונות אחרי צריבת הלוח.

תחריט יבש (dry point, pointe seche)
חריטה ישירה על לוח נחושת או אבץ באמצעות חרט פלדה או יהלום. החריטה פוצעת את לוח המתכת והשבב המתקבל משני הצדדים תופס את צבע הדפוס ונותן אופי קטיפתי עדין לקווים. טכניקה זו דורשת מיומנות רבה והקווים המתקבלים הם מגוונים ועדינים מאד.

אלבה-טינטה (alba-tinta)
מפזרים על לוח המתכת הנקי אקווטינטה וקובעים אותה על הלוח בשריפה בחום. מכינים תמיסה: 3/4 מהכמות - צבע אקריל לבן + 1/4 מהכמות שרף עצים (אקווטינטה).
העבודה על הלוח מתבצעת באמצעות התמיסה, בדילולים שונים (במים). השטחים המדוללים יותר יהיו יותר כהים (יותר חדירים לחומצה) והמדוללים פחות - יותר בהירים. יש לייבש היטב את הלוח לפני החומצה. ניקוי בספירט ובטינר.

חומצה חיה (spit-bite)
הכנת הלוח הנקי - באקווטינטה כבסיס (כדאי אקווטינטה בעלת גרעיניות חזקה).
לוקחים חומצה חזקה (1/2 מים + 1/2 חומצה חנקתית). מציירים בעזרת מכחולים, או מכחולי צמר-גפן שמכינים במיוחד לכך. את הציור צורבים ישירות על הלוח. הצריבה חזקה אך מתכלה במהירות ויש לחזור עליה מספר פעמים כדי לקבל כהויות יותר חזקות. בסוף, שוטפים במים ומסירים את האקווטינטה בטינר.

הדפס-בלט
כשמו כן הוא - הדפס הנוצר מחלקים בולטים בלוח המצע. ההבלטה נעשית על-ידי הסרת החלקים המיותרים באמצעות מפסלת או מכשיר חד אחר.
שיטות הדפסי-הבלט הנפוצות ביותר הן חיתוך-עץ (woodcut) ופיתוח-עץ (wood engraving)
חיתוך-עץ - הוא הקדום ביותר ומתבסס על חיתוך הדימוי מתוך לוח עץ, מריחת צבע על החלקים הבולטים והעברת הדימוי לנייר על-ידי הידוקו לפני השטח באופן ידני או במכבש
בפיתוח-עץ - משתמשים בעץ קשה במיוחד ובלוח שנחתך לרוחב העץ, בשונה מבחיתוך-עץ
משום כך כלי העבודה הם שונים וכך גם אופי הקו שנוצר
לינולאום - שיטת הדפס-בלט פרי המאה ה-20 היא חיתוך לינוליאום בה מחליף מצע לינוליאום את מצע העץ

הדפס-רשת
הדפס-הרשת מבוסס על טכניקות הדפסה עתיקות שהיו נהוגות במזרח הרחוק ופועל על פי עקרון השבלונה.
בעזרת רשת צפופה מפוליאסטר או ניילון, המתוחה על מסגרת, ניתן להדפיס דימוי דו-מימדי על כל משטח שטוח, כגון נייר או בד.
בעזרת נגזרות נייר, שעווה, דבק או אמולסיה צילומית אוטמים על גבי הרשת, את האזורים בהדפס, שישארו ללא צבע. בכך הופכת הרשת לגלופה או לשבלונה מודולארית, שאפשר לשנות ולאטום מחדש, בהתאם לצבע שרוצים להדפיס. העברת הצבע דרך הרשת, אל ההדפס, שנמצא מתחתיה, נעשת על ידי משיכתו של הצבע על גבי צידה העליון של הרשת, בעזרת מגב. הצבע חודר דרך הרשת אל ההדפס, תוך כדי המשיכה, במקומות שבהם הרשת אינה אטומה.
 
© Jerusalem Print Workshop. All rights reserved
אודות|מכבשים וציוד|תערוכות|הדפסים|ספרי אמן|צרו קשר